זו לא טובה.
זו הזכות שלך.

לא. התגמול הבסיסי מחושב רק לפי אחוז הנכות כפול "השכר הקובע", ולכן עבודה ושכר לא מקטינים אותו. מבחני הכנסה חלים רק על התגמולים המיוחדים, כמו אובדן כושר עבודה, חוסר פרנסה (חפ"ר) ותג"מ 2. גם המצב המשפחתי לא משנה את התגמול הבסיסי.

מערערים לוועדת ערעור שליד בית משפט השלום, בתוך 60 יום מקבלת מכתב ההחלטה; יו"ר הוועדה יכול להאריך בעוד עד 30 יום. משרד המשפטים נותן סיוע משפטי חינם בערעור, לפי תנאי הזכאות שלו. גם אחרי שהמועד עבר, אפשר לבקש עיון מחדש עם ראיה חדשה לפי סעיף 35.

כן. קו "נפש אחת" ‎*8944 פתוח 24/7 גם בלי הכרה, והיחידה לתגובות קרב (03-6401400) מטפלת במשוחררי סדיר ומילואים בלי הכרה ובלי תשלום. תוכנית עמית נותנת 12 מפגשים חינם למילואימניקים ולמשוחררים שעומדים בתנאים. מי שהגיש בקשה מקבל מימון טיפול בפגיעה שעליה הגיש מיום ההגשה, ופצועי חרבות ברזל זכאים לטיפול נפשי גם אם הגישו על פגיעה פיזית בלבד.

בערעור על האחוזים, כן. הוועדה הרפואית העליונה רשאית לאשר, לבטל או לשנות את ההחלטה גם אם לא התבקשה, ולכן היא יכולה גם להוריד את האחוזים. גם בקשת החמרה פותחת את כל התיק לבדיקה מחודשת, כולל אפשרות להפחתה. לכן כדאי להתייעץ לפני שמגישים.

לא חייבים: אפשר להגיש לבד, ו"בידיים טובות" (‎*3757) עוזר בחינם בהגשה ובהכנה לוועדה. מי שבוחר במייצג מוגן מ־15.6.2026 בחוק הגבלת שכר הטרחה, שקובע תקרות בשקלים: למשל בהכרה ובוועדה רפואית, דמי פתיחת תיק של עד 4,000 ₪ עם עורך דין, ו־16,000 ₪ עבור 20% נכות ועוד 800 ₪ לכל אחוז נוסף (לפני מע"מ, צמוד למדד). על דיור, ניידות וועדות חריגים אסור לגבות שכר טרחה. אפשר לבטל הסכם בתוך 14 ימי עבודה, ומי שחתם מ־7.10.2023 ושילם סכום מופרז יכול לבקש השבה עד כ־15.6.2027.

כן, אבל רוב הכסף למשפחה מותנה באשפוז של הפצוע ליותר מ־24 שעות: אובדן שכר, כלכלה ולינה. בני משפחה של פצועי חרבות ברזל זכאים לעד 12 מפגשי טיפול נפשי ועוד 12 לפי הצורך, ואפשר לממש עד שנה מיום הפציעה או מהשחרור מבית החולים. קו ‎*8944 פתוח 24/7 גם לבני משפחה. אחרי הכרה של 20% ומעלה על פגיעה נפשית או פגיעת ראש יש מסלול טיפול קבוע לבני המשפחה.

חייל חובה או מילואים שמגיש תביעה בתוך שנה מיום השחרור מקבל תגמולים מיום השחרור. מי שמגיש אחר כך מקבל תגמולים רק מיום ההגשה, אף שההתיישנות היא 3 שנים. לכן זה המועד החשוב ביותר: מגישים מוקדם, גם לפני שכל המסמכים נאספו. אצל מילואימניקים המועד נמדד ככל הנראה מתום תקופת השירות שבה אירע המקרה, אבל זו הסקה מלשון החוק ולא נמצא לה אישור רשמי.

על אותו אירוע אי אפשר לקבל באותו זמן גם קצבה מהביטוח הלאומי וגם תגמול מאגף השיקום. אפשר לבחור ביניהם עד 3 שנים מהגשת התביעה לביטוח הלאומי. על אירועים שונים מותר לקבל את שניהם, ונכה צה"ל עם מחלה אזרחית שאינה קשורה לשירות יכול לתבוע גם קצבת נכות כללית.

החוק נותן שלוש זכויות בתקופת ההמתנה, וצריך לבקש את כולן: טיפול רפואי על חשבון המדינה בפגיעה שעליה הוגשה התביעה, תגמולים זמניים כשיש יסוד סביר להניח שהתובע יוכר, ומילווה חודשי למי שהוכר ועוד לא נקבעו לו אחוזים. תגמולים זמניים צריך להחזיר אם בסוף אין הכרה. פצועי חרבות ברזל שקיבלו אישור עקרוני מקבלים גם מענק של 1,800 ₪ ומקדמות על חשבון התגמולים.

לפי התקנות, קצין התגמולים צריך להחליט בתוך 9 חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים שנדרשו והתובע התייצב לבדיקות, וההודעה נשלחת בתוך 14 ימים. בפועל יש עיכובים: לפי מבקר המדינה, במאי 2025 היו כ־7,000 בקשות של פצועי המלחמה בלי החלטה, וכ־2,200 מהן היו בטיפול יותר משנה. כשההחלטה מתעכבת אפשר לפנות בכתב לקצין התגמולים, ל"בידיים טובות" או ל־‎*8150.